מאז 1 בספטמבר 2020 צאצאים של אוסטרים שנרדפו על ידי המשטר הנאצי יכולים לקבל אזרחות אוסטרית בהצהרה (Anzeige) לפי סעיף 58c לחוק האזרחות. לא בקשה, לא מבחן שפה, לא אגרה, ולא ויתור על האזרחות הישראלית. ישראלים הם הקבוצה הגדולה ביותר שמשתמשת בזה: 2,612 מהם קיבלו אזרחות כך ב-2021 בלבד.
מי זכאי
הנרדף עצמו, אם עוד חי, וצאצאיו בקו ישר: ילדים, נכדים ונינים, כולל מי שאומץ כקטין. הנרדף צריך לעמוד בשלושה תנאים: הוא היה אזרח אוסטרי, או אזרח של מדינה יורשת של האימפריה האוסטרו-הונגרית, או חסר אזרחות; מקום המגורים העיקרי שלו היה באוסטריה; והוא עזב את אוסטריה לפני 15 במאי 1955 בגלל רדיפה מצד המפלגה הנאצית או רשויות הרייך, או מחשש מבוסס לרדיפה כזו, או בגלל שתמך ברפובליקה הדמוקרטית.
מאז ההרחבה של 1 במאי 2022 נכנסים גם: אזרח אוסטרי שלא גר באוסטריה בין 30 בינואר 1933 ל-9 במאי 1945 כי חזרה הייתה מביאה לרדיפה; מי שגורש לחו"ל לפני 9 במאי 1945; ומי שנרצח או מת מהרדיפה לפני 9 במאי 1945. כלומר, גם נכד של מי שנרצח באושוויץ זכאי, בלי להוכיח בריחה.
התאריך שקובע
הרבה משפחות חושבות שרק מי שעזב אחרי האנשלוס במרץ 1938 נכנס. לא נכון. התאריך הקובע הוא 15 במאי 1955, תאריך חתימת הסכם המדינה האוסטרי. מי שעזב ב-1934 בגלל האקלים הפוליטי, או ב-1946 אחרי שחזר ומצא שאין לו למה לחזור, יכול להיכנס, אם העזיבה קשורה לרדיפה. מי שעזב ב-1925 לעלות לארץ ישראל מסיבות ציוניות או כלכליות, בלי רדיפה, כנראה לא.
השאלון המקוון
לפני כל דבר, מלאו את השאלון המקוון של משרד החוץ האוסטרי (ias.bmeia.gv.at/info58c). הוא שואל על הנרדף, על הקשר המשפחתי ועל המסמכים שיש לכם, ובסוף מפיק רשימה אישית של מה להגיש. השגרירות מצפה שתגיעו לתור עם הרשימה הזו.
המסמכים
- שלכם: דרכון בתוקף, תמונת פספורט עדכנית, תעודת לידה (תמצית רישום עם פרטי ההורים), תעודת נישואין אם השם השתנה, ותעודת יושר (תמצית רישום פלילי מהמשטרה) שגילה פחות מ-8 חודשים ביום ההגשה.
- כל דור בשרשרת: תעודת לידה שמציינת את ההורים, ותעודת נישואין או הכרת אבהות אם השם השתנה.
- הנרדף: הוכחת האזרחות האוסטרית ומקום המגורים העיקרי, והוכחת הבריחה או הרדיפה לפני 15 במאי 1955. אם גורש או נרצח, בדרך כלל לא צריך להוכיח את הרדיפה עצמה.
ה-Meldezettel הוא המסמך הכי שימושי לנרדף: רישום התושבים ההיסטורי של וינה, שמציין אזרחות, כתובת ותאריך העזיבה. מבקשים אותו במייל מארכיון העיר (Wiener Stadt- und Landesarchiv, post@ma08.wien.gv.at), עם השם, תאריך הלידה והכתובת האחרונה הידועה. הארכיון עונה תוך שבועות ולרוב בחינם. רישומי הלידה של יהודי וינה עד 1938 נמצאים בקהילה היהודית (IKG), ומפותחים באתר GenTeam.
אפוסטיל ותרגום
כל תעודה ישראלית צריכה אפוסטיל של משרד החוץ (או של בית משפט השלום לאישורים נוטריוניים). מסמכים בגרמנית ובאנגלית מתקבלים כמו שהם; מסמך בעברית צריך תרגום של מתרגם מושבע ומוסמך (allgemein beeideter und gerichtlich zertifizierter Übersetzer). רוב העלות של ההליך היא כאן, כי ההצהרה עצמה בלי אגרה.
ההגשה
את ההצהרה מגישים רק בשגרירות אוסטריה בתל אביב, בתור. נציגות אחרת, גם אם נוח יותר, לא רשאית לקבל אותה. השגרירות בודקת שהתיק שלם ומעבירה אותו ל-MA 35, מחלקת ההגירה והאזרחות של עיריית וינה, שמוסמכת לכל מי שלא נולד ולא גר באוסטריה. ההחלטה מגיעה בכתב. משך הטיפול לא מפורסם רשמית; דיווחים מדברים על חצי שנה עד שנה וחצי, תלוי בעומס.
מה קורה אחר כך
עם אישור ההצהרה אתם אזרחים אוסטרים, ואפשר לבקש דרכון בשגרירות. ילדים קטינים לא נכנסים אוטומטית: הם מגישים הצהרה משלהם דרך ההורים, באותו תיק. האזרחות הישראלית נשארת.
קו ישר בודק בצ'אט אם המשפחה נכנסת בסעיף 58c, בונה את רשימת המסמכים לפי השרשרת שלכם, קורא כל תעודה שאתם מעלים וכותב את המכתב המלווה בגרמנית ל-MA 35. אתם ממלאים את השאלון, מזמינים, מתרגמים ומגישים. אנחנו לא.